#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם צריך ליזהר בנר חנוכה?	"איתא בגמ&#x27; שבת (כ&quot;ג ע&quot;ב) הרגיל בנר הויין ליה בנים תלמידי חכמים, ופירש&quot;י משום דכתיב כי נר מצוה ותורה אור ע&quot;י נר מצוה דשבת וחנוכה בא אור התורה, ולפיכך כתב השו&quot;ע שצריך ליזהר מאד במצוה זו (מ&quot;ב ס&quot;ק א&#x27;), ועי&#x27; מש&quot;כ לעיל (סי&#x27; רס&quot;ג) דכוונתו נר יפה להידור מצוה"	סימן תרעא סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בעני?	"צריך לשאול על הפתחים או למכור כסותו או משכיר עצמו [כדמצינו בד&#x27; כוסות, ודלא כבאה&quot;ט (ס&quot;ק א&#x27;) ועולת תמיד דס&quot;ל דלא ילפינן מד&#x27; כוסות לענין זה דכאן איכא היכרא כשרואה נרות בבית חבירו (א&quot;ר, שעה&quot;צ ס&quot;ק ג&#x27;)] כדי לקיים העיקר מצוה דנר איש וביתו משום פרסומי ניסא (מ&quot;ב ס&quot;ק ב&#x27; - ג&#x27;), ולפיכך הגבאים מחויבים ליתן לעני נר איש וביתו כמו ד&#x27; כוסות (ביה&quot;ל ד&quot;ה ואפילו) [ובזה&quot;ז צריכים ליתן לו כל הנרות כשאר בני אדם דלא גרע מסוס לרכוב עליו (חוט שני)]"	סימן תרעא סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם יכול לבזבז יותר מחומש על מצות נרות חנוכה?	"הפמ&quot;ג (מש&quot;ז ס&quot;ק ג&#x27;) ס&quot;ל דאסור, אבל רע&quot;א ס&quot;ל דראינו מעני שמוכר כסותו דמותר וצ&quot;ל דפרסומי ניסא שאני, וכן נקט הערוה&quot;ש (סעי&#x27; ב&#x27;), ועי&#x27; בביה&quot;ל לעיל (סי&#x27; תרנ&quot;ו) דמי שאין לו אלא נכסים מועטים חייב להוציא כל נכסיו לקיים מצוה דממ&quot;נ הוא נצטרך לבריות"	סימן תרעא סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין במי שאין לו בית?	"רוב פוסקים (אג&quot;מ יו&quot;ד ח&quot;ג סי&#x27; י&quot;ד אות ה&#x27;, מנח&quot;ש תניינא סי&#x27; נ&quot;ח אות א&#x27;, חוט שני) ס&quot;ל דפטור וכמ&quot;ש בתוס&#x27; סוכה (מ&quot;ו ע&quot;א) [אבל הביאו בשם ריש&quot;א דהוא מחויב לשכור בית כדי להכניס עצמו לחיוב אלא אם הוא הפסד מרובה (מ&quot;ב דרשו)], והיינו כשאין לו מקום מקורה כלל אבל אם יש לו מקום מקורה זהו ביתו שלו [והא דכתב רש&quot;י דאין להדליק בספינה היינו בספינה שאינה מקורה אבל בספינה מקורה משמע מב&quot;י (סי&#x27; תרע&quot;ז) דיכול להדליק], וכ&quot;כ הערוה&quot;ש לקמן (סי&#x27; תרע&quot;ז סעי&#x27; ה&#x27;) דיכול להדליק בברכה במסילות ברזל, וכן נקט הקובץ הלכות (פי&quot;א סעי&#x27; ח&#x27;) דיכול להדליק בברכה במכונית"	סימן תרעא סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כמה נרות ראוי להדליק בחנוכה?	"מדינא נר אחד לכל לילה, מהדרין עושין נר אחד לכל אחד ואחד, מהדרין מן המהדרין מוסיפין נר אחד בכל לילה [כדי שיזכירו כל ימים שיצאו בהתמדת הנס שהיה הנס משך זמן רב ויש בו פרסומי ניסא ושבח טפי להקב&quot;ה, וגם מעלין בקודש ולא מורידין (ביה&quot;ל ד&quot;ה בלילה)] [והטור ושו&quot;ע רק הזכירו דין מהדרין מן המהדרין]. במהדרין מן המהדרין, הרמב&quot;ם ס&quot;ל דבעל הבית מדליק נרות כנגד כל בני הבית אבל תוס&#x27; ס&quot;ל דאז ליכא היכרא איזה יום הוא אלא ס&quot;ל דדוקא כנגד בעל הבית מוסיפין נרות [חוץ מאשתו דהיא כגופו (מ&quot;ב ס&quot;ק ט&#x27;)]. להלכה, המחבר כתב דמנהג העולם כתוס&#x27; דרק בעה&quot;ב מוסיף [והרמב&quot;ם עצמו כתב דזה היה המנהג בספרד], אבל כתב הדרכ&quot;מ (ס&quot;ק א&#x27;) בשם מהר&quot;א מפראג דזהו דוקא כשמדליק בחוץ אבל לדידן דמדליקין בבית הכל יודעים כמה בני בית בבית, ועוד כל אחד יוכל להדליק במקום מיוחד ולא בעי כולם להדליק בטפח הסמוך לפתח , וכן פסק הרמ&quot;א דכל אחד מבני בית ידליקו במקום המיוחד כדי שיהא ניכר [והגר&quot;א רצה לדייק מרי&quot;ף דהביא המעשה בשני זקנים דלא חיישינן אלא למעלין בקודש ולא לימים היוצאים, ש&quot;מ דקיי&quot;ל כתוס&#x27; דלא בעי היכרא דימים, ודחה הביה&quot;ל (ד&quot;ה וי&quot;א) דאפשר דהרי&quot;ף בא למימר דלגבי מהדרין ליכא כלל הלכה כבית הלל, אבל מסיים דאין לצרף סברא זו להלכה כלל, ור&quot;י באק הביא סמך לפירושו של הביה&quot;ל מתוס&#x27; ישנים ביומא (נ&quot;ט ע&quot;א) דאיתא בגמ&#x27; שני כהנים גדולים וכו&#x27; וביאר התו&quot;י דעביד כמר עביד דעביד כמר עביד, ע&quot;ש], והערוה&quot;ש (סעי&#x27; ט&quot;ו - י&quot;ח) ביאר הרמ&quot;א דהרמב&quot;ם כתב דבעה&quot;ב מדליק כל הנרות כנגד כל בני הבית אבל הרמ&quot;א כתב דיש רשות לכל בן בית להדליק נרות שלו וכמ&quot;ש בעירובי חצרות דכל אחד ואחד יכול ליתן פת דידיה או אחד יכול לזכות לכולם, ובנרות חנוכה העיקר מצוה הוא הראייה אלא שחז&quot;ל גם תקנו שיש מצוה להדליק נרות"	סימן תרעא סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם צריך היכרא בלילה ראשונה?	"כתב הפמ&quot;ג (א&quot;א ס&quot;ק ב&#x27;) בדעת המג&quot;א דמדינא א&quot;צ היכרא בלילה ראשונה אבל משום לא פלוג צריך (ביה&quot;ל ד&quot;ה כדי), ועי&#x27; לקמן סעי&#x27; ג&#x27; דא&quot;ר מקיל"	סימן תרעא סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה יעשה מי שאין לו שמן הרבה?	"יתן שיעור ליום אחד, ולשאר ימים פחות מכשיעור [דיש סוברים דא&quot;צ שיעור] (מג&quot;א ס&quot;ק א&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק ו&#x27;), ואם נשאר לו יותר ידליק ב&#x27; נרות בליל שני אבל בליל שלישי לא ידליק שנים רק אחד או שלשה (חיי&quot;א, כתב סופר סי&#x27; קל&quot;ה, מ&quot;ב ס&quot;ק ה&#x27;, ערוה&quot;ש סעי&#x27; י&#x27;), וע&quot;ע באבי עזרי (הל&#x27; חנוכה) דס&quot;ל דיש ענין להרבות בנרות אפי&#x27; אם אינו כמנין הימים"	סימן תרעא סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם חבירו אין לו שמן?	"עדיף להדליק רק נר איש וביתו וליתן גם לחבירו (מג&quot;א ס&quot;ק א&#x27;), ואם חבירו מבני ביתו או סומך על שלחנו מוטב שהוא עצמו ידליק מהדרין מן המהדרין (מ&quot;ב ס&quot;ק ו&#x27;)"	סימן תרעא סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה עדיף שמן זית נר איש וביתו או שעוה מוסיף והולך?	"מוטב להדליק שעוה ומוסיף והולך, אבל בלילה ראשונה ידליק שמן דחביבה מצוה בשעתה ולא אכפת לן מה שלאח&quot;כ לא יוכל לקיים מצוה מן המובחר (מ&quot;ב ס&quot;ק ז&#x27;, שעה&quot;צ ס&quot;ק ח&#x27;)"	סימן תרעא סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם הבני בית אינם יכולים להוסיף נרות?	"עדיף שהם ידליקו נר אחד כדין מהדרין ולא יוצאין בבעה&quot;ב מהדרין מן המהדרין (מ&quot;ב ס&quot;ק י&#x27;, שעה&quot;צ ס&quot;ק י&quot;ב) {ויש לפרש ע&quot;פ הערוה&quot;ש הנ&quot;ל שהם מדליקין נרות עצמן ומשתתפים בהדלקת בעל הבית ואינו מגרע כלל}"	סימן תרעא סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין בנר שיש לו ב&#x27; פיות?"	"עולה לשנים [אע&quot;פ שבפנים הפתילות מונחין זה אצל זה (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;א)], רש&quot;י פי&#x27; לשני בני אדם שרוצים לקיים מהדרין, והטור פי&#x27; דמיירי בליל שני"	סימן תרעא סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין לדידן שנוהגין להוסיף נרות כל לילה?	"כתב המג&quot;א (ס&quot;ק ב&#x27;) לא ידליקו בנר אחד דאז ליכא היכרא [ואפי&#x27; בלילה ראשונה משום לא פלוג (פמ&quot;ג א&quot;א ס&quot;ק ב&#x27;), ולפי הא&quot;ר מותר לילה ראשונה, ובשעת הדחק יש לסמוך על זה (שעה&quot;צ ס&quot;ק ט&quot;ז)] אבל איש אחד יכול להדליקו בליל שני וכמ&quot;ש הטור (שעה&quot;צ ס&quot;ק י&quot;ז), והחיי&quot;א מצדד דזהו דוקא בנר אחד שיש לו שתי פיות אבל מנורה שלנו שיש שמונה פיות מותר לשנים להדליק זה בקצה זה וזה בקצה זה דניכר מדלא הדליקו כסדר, וכן העולם נוהגין (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ב, ערוה&quot;ש סעי&#x27; י&quot;א) {וזה מהני עד לילה רביעי}"	סימן תרעא סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין באשכנזי שדר בביתו של ספרדי?	"כתב הכנסת יחזקאל (סי&#x27; י&quot;ז) דמותר לאשכנזי להדליק בבית וליכא משום לא תתגודדו שבתחילה נהגו כמנהג אשכנז ועוד אינו ניכר דהרואה אומר כי אין לו רק מעט שמן {ונראה לפרש דהוי רק לא תתגודדו אם ניכר בבית אחד שבעה&quot;ב נוהג כספרדים ואורח נוהג כאשכנזים, אבל כאן אינו ניכר די&quot;ל דכל הבית נוהג כאשכנזים והא דבני בית אינם מדליקין היינו מפני שאין להם שמן הרבה} (שע&quot;ת ס&quot;ק ג&#x27;)"	סימן תרעא סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם מילא קערה בשמן והקיפה בפתילות?	"איתא בגמ&#x27; דצריך לכוף עליהם כלי להבדילם כדי שלא יהא כמדורה, והבעל העיטור ס&quot;ל דאם הם רחוקים כאצבע מותר אפי&#x27; בלא כלי [ולגרסת תרוה&quot;ד (סי&#x27; ק&quot;ה) ב&#x27; אצבעות (רע&quot;א)], והשיג עליו הטור דלא שייך שיעור קצוב דאצבע דהכל תלוי אם הפתילות עבות או דקות וכן אם הלהב גדול או קטן אלא לעולם צריך לכפות עליהם כלי, והב&quot;י תי&#x27; דמצי למימר דמיירי בפתילות בינוניות ולפי אותו ערך צריך להוסיף ולמעט בשאר פתילות. להלכה, קיי&quot;ל כהטור דלעולם צריך לכפות עליהם כלי"	סימן תרעא סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מהני לכפות עליהם כלי אחר ההדלקה?	"כתב הפר&quot;ח דצריך לכפות עליהם הכלי קודם הדלקה, ובדיעבד צריך לכבותה ולחזור ולהדליקה בברכה, והמ&quot;ב (ס&quot;ק י&quot;ג) הביא הפר&quot;ח אבל השמיט התיבה &quot;בברכה&quot;, וביאר הכה&quot;ח (ס&quot;ק כ&quot;ו) דזהו הפר&quot;ח לשיטתו דס&quot;ל דאם הדליק בפחות מכשיעור צריך לחזור ולהדליק בברכה אבל אנן קיי&quot;ל דאינו חוזר ומדליק בברכה וא&quot;כ ה&quot;נ אינו מברך {ויש לפרש ע&quot;פ המנח&quot;ש (תניינא סי&#x27; נ&quot;ח אות ב&#x27;) דכוונתו לעשות מדורה הוי כאילו מכוין לכבותה במזיד, אלא דהמנח&quot;ש ס&quot;ל דצריך לחזור ולברך בברכה אבל הכה&quot;ח ס&quot;ל דאינו חוזר ומברך דסוף כל סוף נדלק לרגע [ויש לעיין אם כוון בשעת הדלקה לכפות עליה כלי אח&quot;כ דדלמא דמי לסגירת קופסא דהרבה מקילין כשכוונתו מתחילה לכך]}"	סימן תרעא סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר להדליק נרות בפמוטות כעיגול?	"ראינו מכפיית כלי דבעצם מותר להדליק כעיגול אם יש הפסק ביניהם, ולפיכך כתב הרמ&quot;א בשם התרוה&quot;ד דמותר להדליק בפמוטות העשויין מקנים קנים בעיגול ומפסיק בין נר לנר, וכתב הא&quot;ר דסגי בהפסק כאצבע (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ח), ומ&quot;מ כתב המהרש&quot;ל דאין זה הידור לנר חנוכה (מג&quot;א ס&quot;ק ד&#x27;, ביה&quot;ל ד&quot;ה ומותר)"	סימן תרעא סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם הוא מסדר נרות סתם בעיגול?	"כתב הרמ&quot;א דצריך לסדר הנרות בשורה ולא בעיגול שלא יהא כמדורה [ואפי&#x27; אחד נכנס ואחד יוצא לא יעשה שלא יהא כמדורה (דרכ&quot;מ ס&quot;ק ב&#x27;, מג&quot;א ס&quot;ק ג&#x27;), וביאר המ&quot;ב (ס&quot;ק ט&quot;ו) שלא יבא לעשות בעיגול, והערוה&quot;ש (סעי&#x27; י&quot;ב) ביאר דבזה נראה כל אחד בפנ&quot;ע], ומיהו אם יש הפסק כאצבע ביניהם מותר [וא&quot;צ להחמיר כפמ&quot;ג (מש&quot;ז ס&quot;ק ב&#x27;) דכתב ב&#x27; אצבעות (שעה&quot;צ ס&quot;ק כ&quot;א)] (מ&quot;ב ס&quot;ק ט&quot;ז), ונראה דכל נר ונר נחשב כמחיצה בפנ&quot;ע ולפיכך מהני הפסק אצבע {נמצאת דליכא חילוק בין עיגול בפמוט או לא בפמוט, בשניהם צריכים הפסק מחיצה ואצבע}"	סימן תרעא סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין במנורה ישרה?	"כפשוטו מותר אפי&#x27; בלא ריחוק אצבע (וכן נקט הפסק&quot;ת הע&#x27; 27), וע&quot;ע בערוה&quot;ש (סעי&#x27; י&quot;ג) דס&quot;ל דאפ&quot;ה בעי אצבע"	סימן תרעא סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם הוא מדביק נרות שעוה בכותל?	"כתב הפמ&quot;ג (מש&quot;ז ס&quot;ק ב&#x27;) דמותר בהפסק ב&#x27; אצבעות {וכפשוטו מיירי בעיגול}, וזהו לשיטתו אבל כבר הכריע השעה&quot;צ (ס&quot;ק כ&quot;א) דסגי באצבע אחד וה&quot;נ כתב המ&quot;ב (ס&quot;ק י&quot;ח) דסגי בהפסק כאצבע אחד {ואגב, ש&quot;מ דלא בעי כלי, עי&#x27; מש&quot;כ לקמן סי&#x27; תרע&quot;ג}"	סימן תרעא סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם הנרות נדבקו יחדו?	"הוי כמדורה ואינו יוצא בהם (רמ&quot;א, מג&quot;א ס&quot;ק ד&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ט, ביה&quot;ל ד&quot;ה מילא), ובשבת ויו&quot;ט מבואר בסי&#x27; רס&quot;ג דמצוה לעשות כרוכות, והא דכתב הרמ&quot;א דצריך ליזהר אפי&#x27; בשבת ויו&quot;ט מבואר בדרכ&quot;מ (ס&quot;ק ב&#x27;) דמיירי כשנרות סמוכות זו לזו ומתחממות ונוטף השעוה מחום החמימות ונכפלות ונופלות (ביה&quot;ל ד&quot;ה אפילו)"	סימן תרעא סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו מקום הדלקה אם דר 1) בבית 2) בעלייה?	"1) אם פתוח לרה&quot;ר ידליק בפתח לרה&quot;ר [משום פרסומי ניסא (רש&quot;י, מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;א)], ואם פתוח לחצר לרש&quot;י מדליק בפתח בין בית לחצר ולתוס&#x27; ידליק בפתח בין חצר לרה&quot;ר, וקיי&quot;ל כתוס&#x27; (שו&quot;ע, ביה&quot;ל ד&quot;ה פתח) [ותמה הערוה&quot;ש (סעי&#x27; כ&#x27;) למה לא הביאו הפוסקים גם שיטת רש&quot;י דהוא גם שיטת הר&quot;ן ורמב&quot;ם ור&quot;י וסמ&quot;ג והגהות מיימוניות] 2) אם יש לו פתח לרה&quot;ר [או לחצר לפי תוס&#x27;] ידליק בפתח לרה&quot;ר (שעה&quot;צ ס&quot;ק כ&quot;ז), ואם אין לו פתח אלא לבית ידליק בחלון הסמוך לרה&quot;ר"	סימן תרעא סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בשעת הסכנה?	מניחו על שלחנו ודיו	סימן תרעא סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם צריך להדליק עוד נר 1) בדליכא מדורה 2) בדאיכא מדורה?	"1) כשהוא מדליק בפנים יש חשש שמא ישתמש לאורה וצריך להדליק נר נוסף {ואפי&#x27; בן עלייה שמדליק בחלון משמע דא&quot;צ עוד נר}, וכתב רש&quot;י שהוא משום היכרא (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ד), וביאר הביה&quot;ל (ד&quot;ה וצריך) דאפי&#x27; אם אינו רוצה להשתמש לאורה מ&quot;מ צריך ליכולת להשתמש לאורה ועי&quot;ז מינכר שהנר הודלק למצוה, אבל כשהוא מדליק בחוץ משמע משו&quot;ע דא&quot;צ להדליק עוד נר, והביה&quot;ל מצדד דאפי&#x27; כשהוא מדליק בפתח הבית א&quot;צ להדליק נר נוסף דאין זה מקום שרגיל להשתמש בה אבל אח&quot;כ כתב דנוהגין העולם להדליק שמש אפי&#x27; כשמדליקין בפתח הבית {וה&quot;ה בחלון} וכמ&quot;ש לקמן סי&#x27; תרע&quot;ג, וכן מבואר בתשובת הרמ&quot;א (סי&#x27; פ&quot;א) {ומביה&quot;ל משמע דהוא מדליק בחוץ ליכא מנהג להוסיף נר אחר אבל מסתימת המחבר לקמן (סי&#x27; תרע&quot;ג) משמע דאפי&#x27; כשהוא מדליק בחוץ נוהגין להוסיף נר} 2) א&quot;צ נר אחר דיש היכרא שהנר של מצוה היא (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ה), אבל אדם חשוב שאינו רגיל להשתמש במדורה צריך נר אחר {ובזמנינו הוי כאילו יש לנו מדורה ומדינא א&quot;צ נר אחר}, ומ&quot;מ מבואר לקמן (סי&#x27; תרע&quot;ג) דנוהגין להוסיף עוד נר אפי&#x27; כשיש מדורה"	סימן תרעא סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	איפה ראוי להדליק בחו&quot;ל?	"נוהגין להדליק בפנים בחלון [כבני עלייה], ואפי&#x27; בעיר שכולם ישראלים ואין לשנות, וכן מבואר מכמה ראשונים ופוסקים (עי&#x27; קובץ הלכות פ&quot;ז הע&#x27; ב&#x27;), ומ&quot;מ עדיף להדליק בפתח הבית ע&quot;י דלת זכוכית דבזה מקיים גם דינא דחז&quot;ל, וזה עדיף מחלון אפי&#x27; אם יש יותר עוברים ושבים כנגד החלון (קובץ הלכות פ&quot;ז סעי&#x27; י&quot;ד)"	סימן תרעא סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם צריך להדליק תוך עשרה טפחים?	"איתא בגמ&#x27; (ב&quot;ק ס&quot;ב ע&quot;ב) אמר רבינא בשם רבא זאת אומרת נר חנוכה מצוה להניחה בתוך עשרה [דניכר שהוא למצוה ולא לאורה], והגמ&#x27; מדחה הראיה. להלכה, הרבה ראשונים פסקו כרבינא אבל הרי&quot;ף ורמב&quot;ם לא פסקו כוותיה, והמרדכי כתב דעכשיו שמדליקין בפנים א&quot;צ להקפיד בלמטה מעשרה, מ&quot;מ השו&quot;ע פסק דמצוה להניחה למטה מעשרה לצאת ידי כולם, ואע&quot;פ שהא&quot;ר כתב דנוהגין העולם לסמוך על המרדכי ולא לדקדק בזה מ&quot;מ כתב המ&quot;ב (ס&quot;ק כ&quot;ז) דהמדקדקין נוהגין להחמיר, וכשמדליק בפתח מודדין עשרה מהאסקופה ולא מקרקע (ערוה&quot;ש סעי&#x27; כ&quot;ב) {ונראה לר&quot;י באק דבזה&quot;ז דיש חשמל כל נרות ניכרים שהם למצוה ולא לאורה}"	סימן תרעא סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם החלון למעלה מעשרה טפחים?	"כתב המג&quot;א (ס&quot;ק ו&#x27;) דעדיף טפי להניחה בחלון למעלה מעשרה [מקרקע ביתו] מלהניחה בטפח הסמוך לפתח למטה מעשרה, ואע&quot;פ שהפמ&quot;ג מפקפק בו מ&quot;מ העיקר כהמג&quot;א דיש מקור גדול להניחה במקום ניכר לרה&quot;ר אבל למטה מעשרה הוי מח&#x27; ראשונים (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ז, שעה&quot;צ ס&quot;ק ל&#x27;), ופשוט דאם יש ב&#x27; חלונות אחד למעלה מעשרה ואחד למטה מעשרה יניחנה בחלון דלמטה מעשרה (מ&quot;ב שם) [אבל מערוה&quot;ש (סעי&#x27; כ&quot;ב) משמע דבחלון ליכא חילוק כלל בין למטה מעשרה ללמעלה מעשרה דלעולם איכא היכר שהוא למצוה ולא לאורה]"	סימן תרעא סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין כשהוא מדליק בביהכ&quot;נ?	נוהגין להדליק במקום גבוה יותר מעשרה טפחים (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ז)	סימן תרעא סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם מותר להדליק תוך ג&#x27; טפחים לקרקע?"	"המהר&quot;ם היה מדקדק להדליק למעלה מג&#x27; טפחים, וביאר הב&quot;ח דתוך ג&#x27; טפחים הוי כארעא סמיכתא ואינו ניכר שהבעה&quot;ב הניחה שם, אבל בדיעבד יצא אפי&#x27; תוך ג&#x27; טפחים (פר&quot;ח, מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ו) [דלא כקיצור שו&quot;ע (סי&#x27; קל&quot;ט סעי&#x27; י&quot;ג) דס&quot;ל דהוא לעיכובא], וכתב הערוה&quot;ש (סעי&#x27; כ&quot;ב) דכשמדליק בחלון יכול להדליק תוך ג&#x27; טפחים לקרקע דבחלון לעולם יש היכר בכל מקום, ואם מניחה על הקרקע יש להניח איזה טס תחתיו משום הכבוד מצוה (מנח&quot;י ח&quot;ו סי&#x27; ס&quot;ה אות ב&#x27;, קובץ הלכות פ&quot;ז סעי&#x27; כ&#x27;)"	סימן תרעא סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין כשהוא מדליק למעלה מעשרים אמה 1) בחוץ 2) בבית שדפנות מגיע לנרות 3) והוא עושה אמלתרא?	"1) לא יצא [ותלוי אם השלהבת למעלה מעשרים (פמ&quot;ג, שעה&quot;צ ס&quot;ק ל&quot;ג)], אלא צריך לחזור ולהדליקה בברכה למטה מכ&#x27; (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ט) אם גמר ההדלקה והסיח דעתו ממנו אבל אם מורידה מיד א&quot;צ לחזור ולברך (כה&quot;ח ס&quot;ק נ&quot;ג) 2) הראבי&quot;ה ס&quot;ל דכמו שמצינו בסוכה לפי רבה דמהני למעלה מעשרים אמה ה&quot;ה בנרות חנוכת [והקשה הדרכ&quot;מ (ס&quot;ק ג&#x27;) זהו לפי רבה אבל אנן קיי&quot;ל כרבא דסוכה דירת עראי בעינן {וי&quot;ל דהיינו לענין סוכה אבל אפי&#x27; רבא מודה לרבה דעין שולטת בדפנות למעלה מעשרים אמה}], והטור חולק על הראבי&quot;ה וס&quot;ל דדפנות מהני רק להכיר הגג וסכך אבל לא נרות, ותי&#x27; הב&quot;י בשם מהר&quot;י אבוהב דהאויר מזיק לעינים שאינו יכול להביט למעלה אבל בלא הפסק אויר יכול לראות אפי&#x27; למעלה מעשרים. להלכה, קיי&quot;ל כהטור דלא יצא אפי&#x27; בבית ודפנות (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ח, שעה&quot;צ ס&quot;ק ל&quot;ג) 3) אע&quot;פ דראינו בעירובין דמהני אמלתרא [ציורים, עי&#x27; סי&#x27; שס&quot;ג סעי&#x27; כ&quot;ו] מ&quot;מ לא מהני בחנוכה דהרי בלילה הנרות ניכרות מאד ואפ&quot;ה אמרינן דלא יצא (הליכות שלמה, שבות יצחק בשם ריש&quot;א, קובץ הלכות פ&quot;ז סעי&#x27; כ&quot;ה)"	סימן תרעא סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם יכול להורידה לאחר שהדליקה?	"לא מהני להורידה אח&quot;כ דקיי&quot;ל הדלקה עושה מצוה (רמ&quot;א) [ואפי&#x27; למ&quot;ד הנחה עושה מצוה לא מהני דהרואה אומר דלצרכו הוא דנקט (גמ&#x27; שבת כ&quot;ב ע&quot;ב, מג&quot;א ס&quot;ק ז&#x27;, ועי&#x27; לבושי שרד)]"	סימן תרעא סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין למטה מרה&quot;ר עשרים אמות?	"מסתברא דיצא דדרך בני אדם להסתכל למטה (קובץ הלכות פ&quot;ז סעי&#x27; כ&quot;ח), וע&quot;ע תורה תמימה (בראשית ל&quot;ז, כ&quot;ד)"	סימן תרעא סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כשהוא מדליק בפתח הבית, באיזה צד ראוי להדליק?	"ראוי להדליק בצד שמאל [דרך כניסה] ולא אצל המזוזה כדי שיהא מסובב במצות [ובדיעבד יצא אם הדליק בצד ימין] (מ&quot;ב ס&quot;ק ל&quot;ג), ובפתח דליכא מזוזה כתב הראבי&quot;ה דידליק בצד ימין דבכל מידי דמצות ימין עדיף, וגם משום פרסומי ניסא דהכל פונין לצד ימין (מ&quot;ב ס&quot;ק ל&quot;ד) [ובחלון, רשז&quot;א (הליכות שלמה) כתב דיש מעלה בצד ימין אבל הקובץ הלכות (פ&quot;ט סעי&#x27; ט&#x27;) ס&quot;ל דליכא מעלה {וכן מסתבר דאין דין חלון אלא רק מעמידו במקום שנראה לרבים ולא דמי לפתח הבית דיש דין להדליק במקום הפתח}]"	סימן תרעא סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין כשהוא מדליק 1) חוץ לפתח 2) בתוך הפתח ממש?	"1) צריך להלדיק בטפח הסמוך לפתח כדי שיהא ניכר שהבעה&quot;ב הניחו שם (מ&quot;ב ס&quot;ק ל&quot;א) 2) כתב הסמ&quot;ק שידליקנה מחציו של כניסה לצד שמאל, והב&quot;י הביא ב&#x27; מהלכים ממהר&quot;י אבוהב אם כוונתו לגמרי לצד שמאל אלא שידליק בחצי הפנימי של המפתן או דלמא ידליק בחציו של צד שמאל, ומהרי&quot;א והמג&quot;א (ס&quot;ק ז&#x27;) מצדדין דחציו של צד שמאל [ואין נפק&quot;מ בהיכר ציר (שעה&quot;צ ס&quot;ק ל&quot;ט)], אבל הט&quot;ז (ס&quot;ק ו&#x27;) פירש דראוי להחמיר שיהיה לגמרי לצד שמאל (מ&quot;ב ס&quot;ק ל&quot;ו) {ועי&#x27; מש&quot;כ לקמן (סי&#x27; תרע&quot;ו סעי&#x27; ה&#x27;) דלפי המהרש&quot;ל ראוי להדליק בצד שמאל לרוחב הפתח}"	סימן תרעא סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו מנהג רמ&quot;א?	"הרמ&quot;א ס&quot;ל דמדליקין בפנים ממש ולא היה ניכר בחוץ כלל, וא&quot;כ א&quot;צ להדליק בטפח הסמוך לפתח דא&quot;צ היכר לבני בית מ&quot;מ כתב דנוהגין להדליק בטפח הסמוך לפתח כדי שיהא מסובב במצות, וכן ראוי לעשות אלא שצריך ליזהר שכל אחד ידליק במקום מיוחד ולא ידליק במקום שמדליק נרות כל השנה דהיכר קצת מיהא בעי (דרכ&quot;מ ס&quot;ק ד&#x27;, רמ&quot;א, מ&quot;ב ס&quot;ק ל&quot;ז, ביה&quot;ל ד&quot;ה ומ&quot;מ) {ואין זה נוגע למח&#x27; ט&quot;ז ומג&quot;א דלעיל דהתם מיירי כשמדליק בתוך הפתח ממש והכא מיירי כשהדליקו חוץ לפתח}, ומ&quot;מ כתב המג&quot;א (ס&quot;ק ח*) דעדיף טפי להדליק בחלון הסמוך לרה&quot;ר במקום דלא שכיחא הזיקא (מ&quot;ב ס&quot;ק ל&quot;ח), ופשוט דזהו דוקא כשהוא למטה מעשרים אמה (שעה&quot;צ ס&quot;ק מ&quot;ב)"	סימן תרעא סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מדליקין בבתי כנסיות?	"יש מנהג לדלוק נרות אף בבתי כנסיות ובבתי מדרשות שמתפללין בה (ריב&quot;ש סי&#x27; קי&quot;א, מ&quot;ב ס&quot;ק ל&quot;ט, כה&quot;ח ס&quot;ק ס&quot;ה) [ואפי&#x27; בזמנם שהיו מדליקים בפתח ביתם מ&quot;מ בביהכ&quot;נ הדליקו בפנים (ביה&quot;ל ד&quot;ה ובבהכ&quot;נ)], ומברכין על הדלקה זו [והקשה החכם צבי (סי&#x27; פ&quot;ח) הרי הוא רק מנהג, וא&quot;כ למה כתב המחבר שמברכין עליו, מאי שנא מחצי הלל (רע&quot;א, שע&quot;ת ס&quot;ק י&#x27;), ותי&#x27; הערוה&quot;ש (סעי&#x27; כ&quot;ו) דמוציאין האורחים שם, ואפי&#x27; אם ליכא אורחים מ&quot;מ כיון שאנו מדליקין בבית ואינו יכול לקיים הפרסומי ניסא כבזמנם כשהיו מדליקין בחוץ ממילא העיקר פרסומי ניסא הוא בביהכ&quot;נ וראוי לברך שם, ורשז&quot;א (מנח&quot;ש תניינא סי&#x27; נ&quot;ח אות ג&#x27;) ושבט הלוי (ח&quot;א סי&#x27; קפ&quot;ה, ח&quot;ז סי&#x27; פ&quot;ה) תרצו דהכל בכלל המצוה לפרסם הנס ולזה תקנו ברכה]"	סימן תרעא סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	באיזה מקום מדליקין בביהכ&quot;נ?	"מעמידין המנורה בכותל דרום או על שלחן בדרום שהוא מקום המנורה בביהמ&quot;ק (מ&quot;ב ס&quot;ק מ&#x27;) [דלא כמנהג ברי&quot;ן דהיו מעמידין אותו בצפון לשמאל החזן (דרכ&quot;מ ס&quot;ק ו&#x27;)], והתרוה&quot;ד (סי&#x27; ק&quot;ד) הביא ב&#x27; מנהגים אם סדרה צפון לדרום או ממזרח למערב [ותלוי במח&#x27; תנאים במנחות צ&quot;ח], ולהלכה פסק המחבר כמ&quot;ד ממזרח למערב [דהלכה כרבי מחבירו] אבל אין למחות ביד מי שנוהג מצפון לדרום [דזהו שיטת הרמב&quot;ם וסמ&quot;ג] (מג&quot;א ס&quot;ק ט&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק מ&quot;ב), והמדליק יעמוד פניו לצפון ומתחיל משמאל ופונה לימין (שו&quot;ת חת&quot;ס סי&#x27; קפ&quot;ו, מ&quot;ב ס&quot;ק מ&quot;ג), ומנהג ספרדים הוא עומד פניו לדרום ומדליק ממזרח למערב (כה&quot;ח ס&quot;ק ס&quot;ט), ועי&#x27; מש&quot;כ לקמן סי&#x27; תרע&quot;ו"	סימן תרעא סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין באבל לגבי 1) תפילה 2) נרות חנוכה?	"1) מותר להתפלל מנחה ומעריב אבל לא בשחרית מפני שיש בו הלל [ובחוה&quot;מ לפעמים הפמ&quot;ג היה מונע אבל מלהיות ש&quot;ץ אפי&#x27; למנחה ומעריב {וביאר ר&quot;י באק דהיה תלוי אם יהיה מריבה וקטטה}] (מ&quot;ב ס&quot;ק מ&quot;ד) 2) בשאר לילות מותר, בלילה ראשונה לא ידלק בביהכ&quot;נ דאז היא צריך לברך שהחיינו ומינכר שהוא עת שמחה לצבור אבל בביתו יכול לברך שהחיינו (שע&quot;ת ס&quot;ק י&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק מ&quot;ד) [ואבל הוא תוך י&quot;ב חודש על אביו ואמו, ותוך ל&#x27; יום לשאר קרובים (שעה&quot;צ ס&quot;ק נ&#x27;)], ועי&#x27; מש&quot;כ לעיל סי&#x27; תקפ&quot;א"	סימן תרעא סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"בלילה ראשונה, האם מברכין שהחיינו ב&#x27; פעמים, אחד בביהכ&quot;נ ואחד בביתו?"	"כתב השע&quot;ת (ס&quot;ק י&quot;א) בשם הזרע אמת אם מדליק בביתו תחילה יברך פעמיים, ואם מדליק בביהכ&quot;נ תחילה לא יברך שהחיינו עוד הפעם בביתו אלא אם הוא מוציא בני ביתו (מ&quot;ב ס&quot;ק מ&quot;ה), אמנם עדיף טפי שהבני בית יברכו שהחיינו מעצמן (זרע אמת, מ&quot;ב לעיל סי&#x27; רע&quot;ג וסי&#x27; תקפ&quot;ה), ותמה האג&quot;מ (או&quot;ח ח&quot;א סי&#x27; ק&quot;צ) למה אינו יכול לברך שהחיינו משום מצות נר חנוכה, וכן הכריע הקובץ הלכות (פט&quot;ו סעי&#x27; ח&#x27;) שיכול לברך כל ג&#x27; ברכות אפי&#x27; בלא בני בית {וכנראה שכן המנהג}, והגהות ברוך טעם מסתפק באורח שמדליקין בשבילו בביתו אלא שיש עליו חובת גברא דאפשר דיוצא בביהכ&quot;נ וא&quot;צ לחזור ולהדליק באכסנאי (שעה&quot;צ ס&quot;ק נ&quot;ב)"	סימן תרעא סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מתי ראוי להדליק בביהכ&quot;נ 1) בכל יום 2) בערב שבת?	"1) בין מנחה למעריב (רמ&quot;א) 2) הרמ&quot;א הביא מכל בו ואבודרהם דבערב שבת מדליקין קודם מנחה, אכן הדרכ&quot;מ (ס&quot;ק ה&#x27;) כתב דנוהגין להדליק בין מנחה ומעריב אפי&#x27; בערב שבת, והמג&quot;א (ס&quot;ק י&#x27;) כתב דאם הוא סמוך לחשיכה יברך וידליק מיד דמ&quot;מ איכא פרסומי ניסא כשבאים אח&quot;כ (מ&quot;ב ס&quot;ק מ&quot;ז)"	סימן תרעא סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר להדליק הנרות בביהכ&quot;נ קודם שיש עשרה שם?	המור וקציעה ס&quot;ל דצריך עשרה בשעת הדלקה, ואם השעה דחוקה ידליק בלא ברכה (שע&quot;ת ס&quot;ק י&quot;ב), אכן השיג עליו הביה&quot;ל (ד&quot;ה ויש) דהעיקר פרסומי ניסא אינו המעשה הדלקה אלא שיראו הנרות דלוקים וממילא סגי אם יבואו אח&quot;כ עשרה ויראו הנרות דולקים, אבל אם קל להשיג עשרה בשעת הדלקה מה טוב, וכ&quot;כ שעה&quot;צ (ס&quot;ק נ&quot;ד) דיכול לברך אם יבואו עשרה אח&quot;כ	סימן תרעא סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם יש עצה אם הש&quot;ץ רוצה למהר להתחיל מעריב?	יברך וידליק נר אחד ואח&quot;כ השמש ימשיך להדליק שאר הנרות והש&quot;ץ יתחיל ברכו (רמ&quot;א), וזהו דוקא בשעת הצורך [טרחא דציבורא] אבל מן הסתם ראוי לגמור המצוה (מ&quot;ב ס&quot;ק מ&quot;ח), וכן כשהוא מדליק בבית וצריך לצאת לדבר נחוץ מותר לאחר לגמור ההדלקה לאחר שהדליק אחד וכמ&quot;ש בכהן גדול ביוה&quot;כ דקרצו ומרק אחר על ידו, ודחה הא&quot;ר דשאני התם דא&quot;א בענין אחר דהכהן גדול צריך לקבל הדם ג&quot;כ (מחה&quot;ש) [דלא כלבוש דמשמע דבבית לעולם צריך לגמור כל ההדלקה {ויש לדחות דבדרך כלל בבית אינו דבר נחוץ}] (מג&quot;א ס&quot;ק י&quot;א, מ&quot;ב ס&quot;ק מ&quot;ט, שעה&quot;צ ס&quot;ק נ&quot;ו)	סימן תרעא סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו ההיכר בנרות שבביהכ&quot;נ במקום שהדליקו נרות שם כל השנה?	"כתב השבות יעקב (ח&quot;ב סי&#x27; מ&quot;א) דאם מדליקין בשעוה ידליק בחנוכה בנרות ארוכות להיכרא אבל אם מדליקין בשמן לא שייך היכרא אלא יש להפסיק בשבת קודם חנוכה וכמ&quot;ש בתקיעות שופר שמפסיקין בין התקיעות דרבנן לתקיעות דאורייתא, אכן השיג עליו השע&quot;ת (ס&quot;ק י&quot;ב) דאין זה דומה כלל לתקיעות אלא ידליק בנרות פשוטים איזה שבועות קודם חנוכה ובפרט בנרות שעוה דכתב הב&quot;ח דשעוה דידן הוי כשמן זית וממילא כשמדליק אח&quot;כ בשמן זית בחנוכה יש היכרא"	סימן תרעא סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מדליקין נרות בשחרית ג&quot;כ?	"מבואר מפמ&quot;ג (סי&#x27; תר&quot;ע א&quot;א ס&quot;ק ב&#x27;) דנהגו להדליק הנרות אף בשחרית"	סימן תרעא סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו השיעור הדלקה בביהכ&quot;נ?	"מבואר ממ&quot;ב (סי&#x27; תרע&quot;ג ס&quot;ק י&quot;ג, סי&#x27; תרע&quot;ה ס&quot;ק ו&#x27;) דיש שיעור חצי שעה אפי&#x27; בביהכ&quot;נ {וצ&quot;ב קצת, וי&quot;ל דקבעו שיעור חצי שעה בכל מקום}, ולפיכך לא יכבה אותם קודם חצי שעה אפי&#x27; אם כל הציבור יוצאים אלא אם יש חשש גניבה או דליקה (שבט הלוי ח&quot;ח סי&#x27; קנ&quot;ו, קובץ הלכות פט&quot;ו סעי&#x27; ה&#x27;), ומנהג אשכנז לכבותם מיד אחר מעריב (מלמד להועיל סי&#x27; קכ&quot;א, הגרי&quot;א פארכהיימער שליט&quot;א) {אמנם מבואר בתשובת מלמד להועיל דמצטרף ההדלקה בבקר עם ההדלקה בערב להגיע לשיעור חצי שעה, ולפי&quot;ז בביהמ&quot;ד דיש מנין למעריב ולא לשחרית יש להקפיד שידליקו כחצי שעה}"	סימן תרעא סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו בכלל ביהכ&quot;נ?	"כל ביהכ&quot;נ שיש מנין קבוע למעריב (קובץ הלכות פט&quot;ו סעי&#x27; א&#x27;), ואם יש כמה מנינים כפשוטו יש להדליק לפני כל מנין ומנין אם אינם דלוקים (וכן נקט גליון מים חיים 454), אבל הקובץ הלכות (פט&quot;ו סעי&#x27; ג&#x27;) ושבט הלוי (ח&quot;ט סי&#x27; קמ&quot;ג) ס&quot;ל דרק ידליק פעם אחת {ושמעתי מהגר&quot;מ היינעמאן שליט&quot;א דיש לכבות הנרות ולחזור ולהדליקם בברכה לפני כל תפילה ותפילה}, אבל בית או חנות שיש בו מנין קבוע למעריב אין מדליקין (קובץ הלכות פט&quot;ו סעי&#x27; ב&#x27;)"	סימן תרעא סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין אם יש לו ב&#x27; פתחים?"	"איתא בגמ&#x27; דאם הם ברוח אחד כל בני העיר יודעים שהם של איש אחד והכל רואים שהדליק [ולא חיישינן לאינשי דעלמא דאינן מצויין ברחוב משהחשיך היום (שעה&quot;צ ס&quot;ק נ&quot;ח)], אבל שתי רוחות [אחד צפון ואחד מזרח (ביה&quot;ל ד&quot;ה שיש)] אינו רואה שהדליק ואיכא חשד שמא יאמרו כי היכי דלא הדליק בפתח זה כך לא הדליק בפתח אחר וצריך להדליק על השתי פתחים"	סימן תרעא סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין בבית שיש ב&#x27; פתחים?"	"אם הם פתוחים לבית [או חדר] אחד ליכא חשד ברוח אחת אבל אם פתוחים לשתי בתים [או חדרים] חלוקים אע&quot;פ שהם ברוח אחת ושל אדם אחד איכא חשד (דרכ&quot;מ ס&quot;ק ח&#x27;) [דאין אנשי המקום מכירים אלא אם הבית חלוק מתוכו אבל אינם מכירים אם הם של אדם אחד (שעה&quot;צ ס&quot;ק ס&#x27;)], אכן המג&quot;א (ס&quot;ק י&quot;ג) מדייק מרש&quot;י דבשל אדם אחד ליכא חשד, והמ&quot;ב (ס&quot;ק נ&quot;ג) סותם להחמיר כהדרכ&quot;מ ואח&quot;כ הביא המג&quot;א דיש מקילין {וכיון שהם חלוקים איכא חשד בין על פתחים בין על חלונות}"	סימן תרעא סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מברכים כשמדליק בשביל חשד?	"אין מברכים (רמ&quot;א), ומשמע לקמן (סי&#x27; תרע&quot;ז סעי&#x27; א&#x27;) דאין הפשט מפני שיוצא בברכה שבירך על עיקר מקומו אלא הפשט הוא דאין מברכים על חשד"	סימן תרעא סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מדוע חיישינן לחשד כאן ולא כשעובר אחורי בית הכנסת ואיכא פתח אחר (ברכות ח&#x27; ע&quot;ב, ס&quot;א ע&quot;א)?"	"כן הקשה הב&quot;י, ויש בזה כמה תירוצים:&lt;br&gt;1) הב&quot;י תי&#x27; דלענין תפילה אם לא יתפלל הוי פריקת עול מלכות שמים ולא חשדינן ליה בזה [ובזה תירץ התפארת ישראל (ע&quot;ז פ&quot;א אות כ&quot;א) למה לא חשדינן ליה בע&quot;ז בדאיכא דרכא אחרינא] {ובזה אפשר ליישב שיטת רש&quot;י (חולין יג:) מהשגת תוס&#x27; דכשהוא בספינה לא חשדינן שהוא שוחטו לשר של ים}&lt;br&gt;2) עוד תירץ הב&quot;י דנרות חנוכה שאני שיש בה הפסד ממון [ותמה המג&quot;א (ס&quot;ק י&quot;ב) בתפילה נמי יכול להיות הפסד ממון שהוא בטל מהשוק] {וכ&quot;ת דראינו במצוה קימה (יו&quot;ד סי&#x27; רמ&quot;ב סעי&#x27; ט&quot;ז ברמ&quot;א) דמדינא צריך לעמוד רק ב&#x27; פעמים ביום אבל מפני חשד צריך לעמוד כל פעם ופעם אם יש שם אנשים אחרים, וי&quot;ל דהתם באמת יש חשד דמהיכא תיתי לומר שכבר עמד לו ב&#x27; פעמים}&lt;br&gt;3) חידושי הגהות תי&#x27; דכיון שיש מצות להדליק בפתח ביתו מיד כשרואה פתח ביתו בלא מנורה חושדוהו&lt;br&gt;4) עוד תי&#x27; החידושי הגהות דאע&quot;פ דאמרינן בגמ&#x27; דלא חיישינן לאינשי דעלמא מ&quot;מ בני העיר יחשדוהו שהוא לא הדליק כלל דהו&quot;ל לחוש לאינשי דעלמא&lt;br&gt;5) הט&quot;ז (ס&quot;ק ט&#x27;) תי&#x27; שבביהכ&quot;נ ליכא חשד שהוא דרך הרבים לילך לפתח אחר&lt;br&gt;6) המג&quot;א (ס&quot;ק י&quot;ב) תי&#x27; דליכא חשד כלל בביהכ&quot;נ דהרבה פעמים אדם טרוד ואינו נכנס אלא דנראה שהוא מבזה הביהכ&quot;נ אם הולך סמוך לה דהו&quot;ל להתרחק ממנה ולהתבייש במה שאינו יכול ליכנס בה, ולזה אמרינן דבפתח אחר ליכא בזיון&lt;br&gt;7) השע&quot;ת (סי&#x27; תרע&quot;ג ס&quot;ק י&quot;ב) הביא שבות יעקב (ח&quot;ג סי&#x27; מ&quot;ח) דליכא חשד שלא קיים מצותו כלל אלא יש חשד שרוצה לקיים מצותו בראייה בעלמא ולא יקיים עיקר מצותו, ולזה מביאין ראיה מפאה, ע&quot;ש&lt;br&gt;8) נראה לר&quot;י באק לפרש הענין דבאמת כאן בחנוכה ליכא חשד ומראית העין אלא בשעה שחז&quot;ל תקנו המצוה רצו לתקנו באופן דליכא חשש רחוק של חשד, ולזה מביאין ראיה מפאה דבאמת ליכא חשד ומ&quot;מ התורה צוה לעשותו באופן דליכא חשש רחוק של חשד [ועל כן הגמ&#x27; לא הזכיר הפסוק והייתם נקיים], ולפי&quot;ז מובן למה כבתה אין זקוק לה ולא חיישינן לחשד דבאמת ליכא חשד, וכן כשהולך חוץ לביתו א&quot;צ לצוה לשליח להדליק בביתו דבאמת ליכא חשד, ודו&quot;ק"	סימן תרעא סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם איכא חשד בזה&quot;ז?	"כתב הספר התרומה דבזה&quot;ז שמדליקין בפנים ליכא חשד דהבני בית יודעים ששני הפתחים של איש אחד, והשיג עליו הטור דאנן מדליקין בפתח הבית וניכר לעוברים ושבים ואיכא חשד, אבל כתב הדרכ&quot;מ (ס&quot;ק ט&#x27;) דזהו בזמן הטור אבל בזה&quot;ז אנן מדליקין בפנים ממש ואינו ניכר כלל מבחוץ וליכא חשד {אמנם צ&quot;ע לדידן דאנו מדליקין בחלון וא&quot;כ הוי כזמן הטור ושפיר שייך חשד, וי&quot;ל דהשתא יש נוהגין שצאה&quot;כ הוא ע&quot;ב דקות ויש נוהגין מ&quot;ב דקות וא&quot;כ לא שייך חשד דמצי למימר דס&quot;ל דיש לו זמן אחר להדליק, וכן יש חסידים שנוהגין להדליק בפנים ממש, ויש עוד סברא מחכמת שלמה דכתב דליכא חשד אם השני מקומות אינן שוות כגון שאחד פתוח לרה&quot;ר טפי מאידך [ואין לומר שיש חילוק בין פתחים וחלונות דדרך להיות הרבה חלונות ולא פתחים דמבואר בגמ&#x27; דהחשד בפתחים הוי אע&quot;פ שיודע שיש ב&#x27; פתחים אפ&quot;ה חושש כי היכי דאינו מדליק בפתח זה כך אינו מדליק בפתח אחר (הבה&quot;ח חיים פינחס גרשטיין)] [אמנם, לפי מש&quot;כ ר&quot;י באק לעיל דכך תקנו חז&quot;ל לעשות המצוה באופן דליכא דררא דחשד כלל בכל אופן צריך לחוש לחשד אבל למעשה נוהגין להקל]}"	סימן תרעא סעיף ח		
